<h1>הפרדס לרש"י סימן ו'</h1>
<h2>דף ג.</h2>
יתגדל ויתקדש על שם הפסוק והתגדלתי והתקדשתי והאיך יכול להתגדל שמו של הקב"ה שמא חס ושלום כביכול חסר הוא כדכתיב כי יד על כס יה נשבע הקב"ה שלא יהיה הכסא שלם עד שימחה זכר עמלק וכן מצינו שמו ה' וכשהוא אומר כס יה אינו אלא חצי שם באותיות וכמו כן קורא לכסא כס הרי שהן חסירין אותיות, לכך אנו מתפללים יתגדל ויתקדש כלומר יהי רצון מלפני מי שאמר והיה העולם שיגאלנו מבין האומות וימחה את זכר עמלק ויתקדש שמו להיות שלם שמיה רבא כמו שמיה רבא ברא וכן הוא אומר יתגדל ויתקדש שמיה רבא בשם שברא הקב"ה את עולמו וזהו בעלמא דברא כרעותיה כרצונו וימליך מלכותיה ואז המלכות והממשלה קיימת וימליכוהו ישראל ולא יהיה זר בתוכם ועובד לאל נכר כדכתיב והיה ה' למלך על כל הארץ, וזה הדבר שהתפלל על הגאולה יהיה בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל, ועונין כל הקהל יהא שמיה רבא מברך לעלם בכל כוחם כן יהא רצון כמו שאמרת שמיה על שם יה שברא בו את עולמו מברך לעלם שיתגדל וגאולתינו תלויה באותו גידול השם כי השם לא יהיה שלם כמו שפירשנו עד שימחה זכר עמלק וזכר עמלק לא ימחה עד שניגאל בקרוב אמן. ישתבח ויתפאר וכו' תתקבל צלותהון וכו' ומה תפילה עשו זו היא תפלה שיתגדל השם ומתפללין על הגאולה כי בהא תליא מלתא. ואם ישאל אדם לומר למה אומרים בלשון ארמי הקדיש. כדי שלא ירגישו מלאכי השרת ששמו של הקב"ה חסר שמא יחרבו את העולם לכך אנו אומ' בלשון ארמי כי אינן מבינין אלא לשון הקודש בלבד ומהפכין אנו כמו כן התיבות ועושין שם זה שמיה רבא מברך כדי שלא יבינו ושלא ידעו אבל ישתבח ויתפאר שהוא שבח אומר בלשון קודש שאם יבינו אין בכך כלום שבח הוא זה אבל תתקבל צלותהון נמי בלשון ארמית שלא ירגישו ויאמרו ומה תפלה עשו והם לא עשו אלא שבח וכבר פרשתי שלא יבינו תחלת הקדיש על שהוא בארמית. ועוד יהא שלמא רבא מן שמיא כלומר יהא שלום בפמליא של מעלה שלא יבינו מלאכי השרת מה שאמרנו ואז חיים על כל ישראל. עושה שלום במרומיו זהו סיום תפלה וכמו שאנו מתפללים על השלום כאן, כמו כן את מוצא בסוף י"ח בין בחול בין בשבת בין במועד בין בברכת המזון בין בקידוש, שלום. ולמה מנענעי' בקדושה כשאנו אומרים ק' ק' ק' דכתיב וינועו אמות הסיפים מנענעים ומזדעזעים מאימת מלך קל וחומר אם אבנים נזדעזעו ונתנענעו אנו לא כל שכן: נשלם פירוש קדיש.
